שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואר אלקטרוני ודרכים להגדלתו

Transcription

1 עבודה סמינריונית בנושא: שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואר אלקטרוני ודרכים להגדלתו במסגרת הקורס: עיונים בסקרים ומשאלי דעת קהל מנחה: ד"ר ארנולד גרוס נכתב על ידי: עופר שפיגל, תאריך הגשה: 16 נובמבר 2008

2 תוכן עניינים.1 מבוא 4... סקרים מקוונים... 4 שיעור התגובה לסקר... 4 הגדלת שיעור התגובה באמצעות שיתוף בתוצאות הסקר... 5 שאלת המחקר, והשערות המחקר סקירה ספרותית...7 מסקרי טלפון ועד סקרי דואל מקוונים... 7 דגימה בסקר מבוסס דואל... 7 היתרונות בסקר מבוסס שיעור התגובה בסקרים מבוססי דרכים דואל... 7 דואל לשיפור שיעור התגובה השערות המחקר...13 השפעה על שיעור התגובה איכות המענה על הסקר שיטת המחקר קבוצות המחקר מסגרת הדגימה הדגימה נושא הסקר מבנה השאלון אמצעי מילוי השאלון מימוש הקבוצות מלל גוף הדואל משלוח תזכורת איסוף התוצאות הצגת הממצאים תוצאות כלליות עמוד 2 מתוך 32

3 בחינת ההשערות סיכום, דיון ומסקנות...23 שיפור שיעור התגובה איכות המענה אחרית דבר רשימה ביבליוגראפית נספח א' שאלון המחקר נספח ב' מלל הדואל הראשון...28 נספח ג' מלל דואל התזכורת...29 נספח ד' - תוצאות הסקר המפורטות מענה לשאלות רב-ברירה מענה לשאלות מלל חופשי עמוד 3 מתוך 32

4 1. מבוא סקרים מקוונים האינטרנט, כמדיום ההולך ורווח בקרב האוכלוסייה, הופך תהליכים מקוונים להיות יותר ויותר זמינים ונגישים לחלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה. נגישות רבה זו יחד עם מגוון רחב של טכנולוגיות המשמשות להצגת מידע ועיבוד מידע הופכת את האינטרנט כמדיום אטרקטיבי ומרתק ביותר לביצוע סקרים. סקרים מקוונים הינם סקרים המאפשרים העברת סקר ומילוי שאלון בסיוע מחשב בלבד, ללא צורך בסוקר הנדרש ללוות את הנסקר במילוי השאלון. סקרים מקוונים עושים שימוש בנגישות הרבה של האינטרנט ומאפשרים גישה מיידית לעריכת השאלון על ידי עורך הסקר וכמו כן למילויו על ידי אוכלוסיית היעד. סקרים מקוונים טומנים בחובם מספר לא מבוטל של יתרונות הן בהיבט של עלויות הכרוכות בביצוע סקר, הן בהיבט של טיוב הנתונים והגדלת איכות הנתונים הנאספים, והן בהיבט של מהירות איסוף הנתונים ועיבודם. הדואר האלקטרוני (דואל) הופך להיות כלי יומיומי וטריוויאלי בקרב רבים באוכלוסייה המערבית. לאחר כניסתו של המילניום החדש, השימוש בדואל כבר אינו נחלתם של אנשי מחקר,סטודנטים או של בעלי כישורים או עיסוק טכנולוגיים. מזה זמן הדואל משמש קבוצות רבות יותר באוכלוסייה הכוללות אוכלוסייה מבוגרת, מנהלי משקי בית, בעלי מקצועות חופשיים וכולי. טכנולוגיית הדואל מאפשרת לפנות לכל אדם באופן כמעט מיידי ובעלויות משלוח שוליות ביותר. שילוב טכנולוגיית הדואל יחד עם טכנולוגיית סקרים מקוונים יוצר כלי להעברת סקרים בעל יתרונות רבים והעולה בהרבה על שיטות העברת סקרים אחרות. עם זאת, סקרים מבוססי דואל אינם חפים מחסרונות.לעיתים מדיית הדואל לא תתאים כלל להעברת סקרים שכן בסקרים לאומיים, הבאים לייצג את כלל האוכלוסייה, הדואל אינו יכול עדיין לשמש כבסיס ליצירת מסגרת דגימה אשר מייצגת את כלל האוכלוסייה. שיעור התגובה לסקר שיעור התגובה לסקר מודד את מספר העונים על הסקר ביחס למספר הנמענים אליהם נעשתה הפניה בבקשה להשתתף בסקר. שיעור זה הינו מדד חשוב בהעברת סקרים. אומנם מחקרים הראו כי לא די בשיעור תגובה גבוה כדי להציג תוצאות מייצגות אשר אינן נגועות בהטיות כדוגמת אי-תשובה שיטתית, אך עדיין חוקר המבקש לעבד מידע ברמות מובהקות גבוהות, יישאף לקבל מספר תגובות רב ככל שניתן (כמובן מבלי להשפיע על מהימנות התשובות תוך יצירת הטיה הנובעת מהאופנים בהם שודלו הנסקרים להשיב על הסקר). עמוד 4 מתוך 32

5 הגדלת שיעור התגובה באמצעות שיתוף בתוצאות הסקר מחקרים רבים בדקו וחקרו שיטות שונות היכולות לשמש ככלי להגדלת שיעור התגובה בסקרים בכלל ובסקרים מקוונים ומבוססי דואל בפרט הבולטות שבהן מובאות בסקירה הספרותית שלהלן. ניכר כי לא נעשה מחקר מקיף הבוחן את הכלי של שיתוף בתוצאות הסקר ככלי להגדלת שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואל. שיתוף בתוצאות הסקר משמעותו מתן האפשרות לנסקר לצפות בתוצאות הסקר האמיתיות בשלבים שונים אותם בוחר הסוקר בהתאם לאופי הסקר והטכנולוגיה בו בוחר להשתמש. השיתוף בתוצאות הסקר עשוי להשפיע במספר רמות אשר הופכות אותו לתמריץ חיובי אשר יש ביכולתו להעלות את שיעור התגובה בקרב הנסקרים: רתימה שיתוף המידע מאפשר לנסקר לבחון את התוצאות הכלליות ונותן לנסקר את ההזדמנות לתת את פרשנותו שלו לתוצאות הסקר (גם אם רק בינו לבין עצמו). תהליך זה הופך את הנסקר לפעיל מעבר לגבולות המענה על הסקר עצמו, גם אם באופן בלתי פורמאלי. סקרנות בנושאים רגישים או בעלי חשיבות רבה מתעוררת הסקרנות הטבעית של האדם לראות את סך התשובות של יתר חבריו למענה על הסקר. מדידה צפייה בתוצאות הסקר מאפשרות לאדם לבחון עצמו ולראות כיצד הוא, ודעותיו, עומד ביחס לכלל האוכלוסייה. על כל עמדותיו יתרון ברור שיש לשיתוף בתוצאות הסקר ככלי להגדלת שיעור התגובה הוא שלרוב כלי זה אינו נושא עלויות נוספות מעבר לתכנון הסקר ולהפקתו. כמו כן, במרבית מכלי הסקירה המקוונים הקיימים היום קיימת יכולת צפייה בתוצאות הסקר כיכולת מובנית. שיתוף בתוצאות מהווה כלי זמין לשימוש הנובע מעצם יכולת העיבוד המיידית והאוטומטית המתקיימת בסקרים אלקטרוניים מקוונים. הבעיה המרכזית העולה מטבעו של הסקר והעלולה לעמוד בפני הסוקר היא עצם האפשרות לחשוף בפני הנסקרים את תוצאות הסקר. במקרים רבים לסוקר יהיה עניין רב בלשמור את הנתונים הנאספים שלא ייחשפו בפני הנסקרים ובפני אף אדם אחר מחוץ לארגון המקיים את הסקר. דוגמא לסקר שכזה הוא סקר שביעות רצון לקוחות. הארגון המבצע סקר שכזה לא יהיה מעוניין לחשוף את האופן בו הוא נמדד על ידי כלל הלקוחות. בייחוד לא יסכים לחשוף נתונים אלה באופן בלתי מבוקר. כמו כן, ייתכן שאפשרות לצפות בנתונים עשויה להוביל להטיה בתשובותיו של הנסקר כתוצאה משאיפתו לרצייה חברתית. ולעיתים בנושאים רגישים במיוחד יכולה הכרזה על שיתוף בתוצאות הסקר להוביל להטיה הנובעת מאי-תשובה. עמוד 5 מתוך 32

6 שאלת המחקר, והשערות המחקר לאור האמור לעיל, שאלת המחקר אותה בדקתי בעבודה זו הינה: "כיצד משפיעים אמצעים כדוגמת תזכורת ושיתוף בתוצאות הסקר על שיעור התגובה וטיב התגובה בסקרים מבוססי דואל?" בעבודה זה אציג מספר השערות הנוגעות להשפעה האפשרית של שיתוף בתוצאות הסקר לבחון האם כלי זה הוא אכן כלי יעיל לצורך הגדלת שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואל. ואנסה את אישוש ההשערות הנוגעות לשיתוף בתוצאות אסקר אבדוק על ידי ביצוע סקר בנושא מוכר והוא "תרבות הטוקבקים". הסקר נשלח לארבע קבוצות מחקר, כאשר כל קבוצה בודקת שילוב שונה בין המשתנים שיתוף בתוצאות הסקר ושימוש במשלוח תזכורת (ככלי שהוכח כיעיל להגדלת שיעור התגובה). באמצעות ארבע קבוצות בדיקה אלה המשולב במשלוח תזכורת. נבחנה השפעת השיתוף בתוצאות הסקר ככלי עצמאי וכן ככלי עמוד 6 מתוך 32

7 2. סקירה ספרותית מסקרי טלפון ועד סקרי דואל מקוונים עם כניסת טכנולוגיית הטלפון לחיינו ניכר היה כי ערוץ גישה זה לאדם הפרטי באמצעות מכשיר הטלפון עשוי לשמש חוקרים בסקירת האוכלוסייה כאמצעי יעיל וזול לעומת מפגש אישי או אף באמצעות הדואר הרגיל. טכנולוגיה זו הייתה ועודנה בעלת יתרונות רבים אך גם חסרונות לא מבוטלים, ועל כן השפעת מדיום הטלפון על ביצוע סקרים הייתה ועודנה מקור למחקרים רבים. עם כניסת האינטרנט לחיינו ויחד איתו טכנולוגיית הדואל, תהליך הדומה לזה שנסב סביב מדיום הטלפון מתקיים כעת סביב מדיום הדואל ומחקרים רבים בוצעו ועוד יבוצעו בניסיון לאמוד את טיבו של המדיום הישן/חדש שנקרא דואל ככלי בעולם סקרי דעת קהל. דגימה בסקר מבוסס דואל הזמינות והנגישות הגדולה למכשירי טלפון במספר רב ביותר של בתי אב אפשרה לקיים מזה זמן רב סקרים טלפוניים תוך הקפדה על ייצוגה של האוכלוסייה הנבדקת מתוך רשימת בעלי מנוי טלפון. עם זאת, על אף שטכנולוגיית הדואל נפוצה כבר יותר מעשרים שנים עדיין לא קיים מאגר מרכזי של מנויי דואל כפי שמתקיים עבור מנויי טלפון. כמו כן, לא מסתמן כי בעתיד הקרוב עתיד לקום מאגר מרכזי שכזה. זו הסיבה המרכזית לכך, שלהבדיל מסקרי טלפון בהם ניתן להשתמש ברשימת מנויים כמסגרת דגימה המהווה בסיס לדגימה הסתברותית, לא ניתן לקיים מסגרת דגימה כזו אשר תהא מייצגת את האוכלוסייה הכללית על ידי שימוש ברשימות מנויי דואל (2006 Jankowski,.(Van Selm & כיום הגישה לאינטרנט קיימת באחוז משקי בית גדול הרבה יותר מבעבר. עם זאת, עוד בזמנו כשאחוז השימוש באינטרנט על ידי משקי הבית עמד על 45% בלבד היה זה ברור כי עבור אוכלוסיות מסוימות כדוגמת עובדים של חברה, לקוחות של חברה, תלמידים וסטודנטים של מוסד מסוים וכד', רשימות מוסדיות ממוקדות יכולות לשמש כמסגרת דגימה מייצגת של אותה תת-אוכלוסייה אותה נדרשים לחקור. 1998) Dillman, (Schaefer & היתרונות בסקר מבוסס דואל לסקר דואל, אשר ביסודו הוא סקר מקוון, מספר לא מבוטל של יתרונות. בחלק זה אסקור יתרונות בולטים העומדים לזכות הסקירה מקוונת בכלל ולזכות השימוש בדואל בפרט. מספר כלי מעקב השימוש בכלי סקר מקוונים יעודיים מספקים מגוון רחב של כלי מעקב ובקרה אחר המענה על השאלונים. יכולות מעקב אלה כוללות דיווח מיידי על אי הגעתו של דואל לנמענים, פתיחת הדואל שהתקבל על ידי הנמען, המועד בו הדואל נפתח והאם הנמען שפתח את הדואר אכן השיב על הסקר.(Sheehan, 2006) עמוד 7 מתוך 32

8 בקרת מענה ומניעת הטיה כלי סקר מקוונים מספקים יתרונות רבים התומכים במתן מענה איכותי יותר. מעבר לאפשרות לממש צורות מגוונות של תשובה (תשובה בדידה, דירוג, שימוש בסולם ליקרט, מטריצה וכד') הסקר המקוון מספק מספר כלים המשמשים לאכיפת רצף השאלון והחוקיות הנדרשים למילויו ) & Selm Van.(Jankowski, 2006 כלים אלה כוללים: אכיפת מילוי שאלות חובה - הקפדה על מעבר להמשך השאלון רק לאחר מילוי שאלות חובה קודמות. היכולת לאכוף מענה על שאלות חובה ולחילופין- מענה מוגבל במתכונתו (למשל תשובה אחת בלבד מתוך אוסף אפשרויות) מצמצמות מקרים של אי-תשובה ומקרים של פסילת שאלות אשר הוזנו שלא כנדרש. מחקרים מראים כי בסקרים מקוונים נצפה שיעור גבוה יותר של מענה לשאלות מאשר סקרי דואר רגיל (2005 Mathur,.(Evans & מימוש הסתעפות בין שאלות הסקר בהתאם לתשובותיו של הנסקר- טכנולוגיה זו מאפשרת לדלג על שאלות, אשר הופכות לבלתי רלוונטיות בהתאם לתשובותיו של הנסקר בשאלות מקדימות. למשל, אם בשאלה "האם הינך משתמש במוצרי טיפוח?" התשובה היא "לא" אזי השאלות אודות השימוש במוצרי טיפוח לא יוצגו כלל בהמשך הסקר והמשיב יעבור באופן אוטומטי לשאלות הבאות אחר-כך. שינוי סדר השאלות לצורך בדיקת מהימנות השאלון לסדר השאלות בשאלון עשויה להיות השפעה על מהימנותו של הסקר (אפקט ההילה לדוגמא) ועל הטיה שיטתית לא רצויה. בשאלונים אלקטרוניים מקוונים ניתן לשנות את סדר השאלות באופן רנדומאלי, לשנות את סדר אפשרויות התשובה, וכן את מיקום השאלות בשאלון (2005 Mathur,.(Evans & יכולות טכנולוגיות אלה מסיעות בצמצום הטיה אפשרית. אנונימיות ופרטיות סקר מבוסס דואל נתפס לרוב כמספק מעטפת אנונימיות טובה יותר לעומת סקר טלפוני ויש בו כדי להבטיח חיסיון מידע. כמו כן, המענה על הסקר המתבצע בד' אמותיו של הנסקר ומקנה לו פרטיות מלאה. עובדה זו מובילה לרוב להיקף מילוי רב יותר ולתשובות איכותיות בעת מילוי הסקר. אנשים נוטים בסקרים מקוונים להשיב תשובות ארוכות יותר על שאלות פתוחות ולהשיב על הסקר ביתר כנות (2006.(Sheehan, האנונימיות המתלווה למתכונת הסקירה באמצעות דואל מאפשרת לסוקר לקבל מענה מנבדקים שאינם נורמטיביים ואשר במתכונות אחרות היו נמנעים מלהשתתף בסקר ובכך לאפשר לסקר להציף התנהגות חבויה בקרב האוכלוסייה הנסקרת ) Jankowski, Van Selm &.(2006 נגישות סקר מקוון משתמש בתווך האינטרנט אשר הפך להיות נוח, נגיש ומקובל על ידי אוכלוסייה צעירה, דבר היכול להגדיל את שיעור התגובה במקרה בו האוכלוסייה הנדגמת הינה אוכלוסייה צעירה ) Selm Van.(& Jankowski, 2006 עמוד 8 מתוך 32

9 צמצום עלויות הנגישות המיידית לאוכלוסיה הנסקרת, המאפיינת סקרים מקוונים, יחד עם עיבוד המידע המיידי והאוטומטי מוזילים את עלויות ביצוע הסקר באופן משמעותי. ביטול הצורך בהדפסת הסקר על נייר, בשימוש במעטפות ובבולי משלוח וכן בכוח האדם הנדרש להעביר סקרים ולטפל בסקרים המלאים המתקבלים חזרה תורמים להוזלת העלויות. צמצום עלויות זה הולך וגדל ככל שהמדגם גדל, וצמצום זה הופך משמעותי במידה רבה. (2006.(Sheehan, (2006) Van Selm and Jankowski מתייחסים לקושי הקיים בהקמה ובניהול כלי הסקירה המקוונים כגורם המייקר את התהליך. גם (2004) Umbach מתייחס לעובדה, כי סקר מקוון אינו חף כלל מעלויות וכי על חוקרים, הרואים במתכונת הסקר המקוון מתכונת זולה, לקחת בחשבון את העלויות הנובעות מבניית הטפסים המקוונים, ניהול מאגר כתובות הדואל, ניהול משלוח הדואל בשלבים השונים וכן הקפדה על זמינות השרתים. אולם, טענות אלה מאבדות מתוקפן ככל ששירותי התוכנה המקוונים הולכים וגואים והופכים נפוצים וזמינים יותר ויותר. שכן בשנים האחרונות קיים מגוון רחב מאוד של שירותי סקרים מקוונים בעלויות נמוכות ביותר תוך ביטול הצורך להתמודד עם המורכבות העולה ממימוש סקרים שכאלה. מחקר עדכני הסוקר בין היתר את הטכנולוגיות ואת השירותים הקיימים למימוש סקרים מקוונים (2005,(Wright, מראה כי כעת קיים מבחר גדול מאוד של כלים ושירותים מקוונים המאפשרים ליצור בקלות רבה שאלונים מורכבים ביותר באמצעות אשפים ותבניות מוכנות מראש. כמו כן, שירותים אלה לרוב מציעים כיום עיבוד סטטיסטי של הנתונים שנאספו או לחילופין מציעים יצוא הנתונים לקבצים הניתנים לעיבוד על ידי תוכנות עיבוד סטטיסטי כדוגמת SAS או.SPSS צמצום לוחות הזמנים דואל הנשלח לנמען מתקבל לתיבת הדואל באופן כמעט מיידי. כמו כן, ברגע שדבר הדואל נפתח והנמען בוחר להשתתף בסקר ולהשיב על השאלון אזי תוצאות הסקר מתקבלות אף הן באופן מיידי עם סיום מילוי השאלון (2004.(Umbach, (1998) Schaefer and Dillman מצאו במחקרם, המשווה בין סקרים מבוססים דואר רגיל לסקרים המבוססים דואל, כי הזמן הנדרש להשלמת הסקר כולו היה קצר באופן משמעותי בשימוש בדואל לעומת דואר רגיל. למעלה מ- 17% מסך התשובות לסקר הדואל התקבלו באותו היום בו הסקר נשלח, ולמעלה מ- 50% מהתשובות לסקר הדואל הגיעו עוד לפני שהגיעה התשובה הראשונה מסקר הדואר הרגיל. יעילות בסקרים בינלאומיים פשטות המימוש הטכנולוגי ונגישות האינטרנט המקיימת את הכפר הגלובאלי הופכות את מתכונת הסקירה באינטרנט לכדאית ביותר לצורך מימוש סקרים בינלאומיים. (2000) Yun and Trumbo מעידים על סקרים בינלאומיים, בעלי כיסוי גיאוגראפי מלא, כמניבים החזר מהיר של יומיים בלבד עבור 90% מהמשיבים. כמובן, יש לקחת בחשבון הבדלים תרבותיים אפשריים העשויים להשפיע על אופן המענה לסקר בכלל ולסקר דואל בפרט (2006 Jankowski,.(Van Selm & צמצום שגיאות סקרים מקוונים מצמצמים את כמות השגיאות הנובעות מקידוד (הזנת התשובות) שגוי שכן סקרים מקוונים הינם במהותם במתכונת דיגיטאלית ולמעשה המשיב לסקר מקודד ישירות את תשובותיו למאגר התשובות. (2004.(Umbach, העלויות השוליות עבור כל פרט במדגם מביאות לידי ביטוי רב את היתרון ואת הכדאיות הכלכלית של סקר מקוון ככל שגודל המדגם גדול יותר (2000 Trumbo, Yun et al.(yun and העלו טענה זו כאשר עלויות מימוש הסקרים בטכנולוגיות מקוונות היו גבוהות הרבה יותר מכפי שהן היום. כדאיות כלכלית זו מאפשרת, בהינתן מסגרת דגימה המייצגת את כלל האוכלוסייה הנחקרת, ליצור מדגם של האוכלוסייה הנחקרת כולה. יכולת זו מאפשרת לחוקר לצמצם ואף לבטל את טעות הדגימה הנובעת מדגימת קבוצה הקטנה מכלל האוכלוסייה (2002 Song, (Sills and. עמוד 9 מתוך 32

10 צמצום הטיה סקר מקוון מאפשר לנסקר להשיב על הסקר ללא לחץ או השפעה העשויים להתקיים מתוקף נוכחותו הפיזית של הסוקר. (2006 Jankowski,.(Van Selm & היעדר השפעה זו מבטל את פוטנציאל ההטיה הנובע מנוכחותו של הסוקר. שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואל מחקרים קודמים מראים כי שיעור התגובה לסקרי דואל אינו רב בהרבה משיטות סקר אחרות. תוצאות אלה זו ניתן לייחס לעובדה כי תחום סקרי דואל לא זכה לניתוח ומחקר מקיף כפי שזכו שיטות הסקר המסורתיות ומעט זמן הוקדש לפיתוח דרכים ומתכונות חדשות להגברת המוטיבציה של הנסקרים בשיטת דואל (2004 Levine, (Kaplowitz, Hadlock,. כמו כן, מפאת מחקר מועט בתחום זה, רבים מהחוקרים המממשים סקרים מקוונים מסתמכים על פרקטיקות מומלצות מעולם סקרי הדואר הרגיל (2004,(Umbach, בעוד שפרקטיקות שהוכחו כאופטימאליות לסקרי דואר רגיל אינן בהכרח האופטימאליות לביצוע סקרי דואל. מסקירת מחקרים בתחום סקרים מבוססי דואל (2006 (Sheehan, עולה, כי לא זו בלבד ששיעורי התגובה בסקרים מבוססי דואל נמוכים מסקרים מבוססי דואר רגיל, אלא ששיעור התגובה בסקרים מבוססי דואל הולך ופוחת ככל שנוקפות השנים. להסבר תופעה זו מעלה Sheehan מספר סיבות, ביניהן כי עצם פריחתו של האינטרנט וריבוי השימוש בו, לרבות השימוש בכלי הדואל, הביא חוקרים לבחון אוכלוסיות רחבות יותר אשר תואמות יותר את ייצוג האוכלוסייה הכללית. בעוד שבעבר סקרי הדואל התבצעו עבור אוכלוסיות בעלות נטייה טכנולוגית ואשר עבורן השימוש באינטרנט הוא טבע שני (אוכלוסיות כגון סטודנטים ועובדי חברות טכנולוגיה), הרי שכעת סקרי הדואל פונים לאוכלוסיה הטרוגנית יותר הכוללת מנויי דואל בעלי נטייה טכנולוגית פחותה יותר. כמו כן, ככל שגדל השימוש בדואל כן גדלה תופעת דואר הזבל Mail),(Spam אשר גררה בעקבותיה שימוש הולך וגדל בכלי סינון דואר זבל מחד ומאידך טיפול בררני יותר של כל אדם בדואל המגיע לתיבתו. Sheehan מחזקת את טענתם של (2004) Kaplowitz, Hadlock and Levine באשר לדלות המחקרים שבוצעו אודות קיום סקרים מבוססי דואל. ואכן קיימת קרקע רחבה מאוד שטרם נחקרה לעומקה באשר לדרכי ההתמודדות הקיימוים עם המכשולים והאתגרים אשר מציבה טכנולוגיית הדואל. זאת יחד עם חקירת אימוץ כלים מסורתיים במקביל לפיתוח כלים חדשים, אשר יוכלו להפוך את מתכונת הסקירה המבוססת דואל לתקפה ומהימנה יותר, וניצול מגוון היתרונות הגלום בה. סיכום כלל המחקרים שנערכו מצביע על כך שלמתכונת העברת סקרים באמצעות דואל אין יתרון משמעותי, אם בכלל, על סקרי דואר רגילים, עם זאת, יש לזכור ולשים לב לעובדה כי באופן כללי שיעור התגובה לסקרים במתכונות השונות הולך ויורד עם הזמן. מצב זה עשוי להיגרם בשל העובדה שבעת האחרונה אזרחים מוצפים בבקשות להשתתף בסקרים וכתוצאה מכך הציבור נענה פחות ופחות לקחת חלק בסקרים (2006.(Sheehan, דרכים לשיפור שיעור התגובה המחקר האמפירי הקיים אודות שיעור התגובה ואיכות התגובה בסקרים מקוונים הינו מוגבל. לעומת זאת, מחקרי עבר אודות סקרי דואר רגיל ליקטו במרוצת הזמן עדויות רבות באשר לשיטות אשר להן השפעה על שיעור התגובה ואיכותה. הספרות הקיימת בתחום זו מתמקדת בשתי שיטות עיקריות: מעקב (תזכורות) ותמריצים. 2004) Oosterveld, (Deutskens, Ruyter, Wetzels & המחקרים השונים מציעים מספר דרכים אשר יש בהן כדי להגדיל את שיעור התגובה בסקרים מבוססים דואל. להלן חלק עיקרי מן הדרכים המוצעות. עמוד 10 מתוך 32

11 תמריץ כספי תמריץ כספי הוכיח עצמו במחקרים קודמים ככלי יעיל להגדלת שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואר רגיל (1999 McMillan, (Sheehan and וסביר להניח כי יש ביכולתו של תמריץ שכזה להביא להגדלת שיעור תגובה בסקרי דואל. כמו כן, טענתם של Sheehan et al לפיה קשה יותר לספק תמריץ כספי בסקר אינטרנטי או סקר דואל אינה עומדת במבחן המציאות העכשווית שכן כיום קיימים כלים ושירותים אשר באמצעותם ניתן לספק תמריץ כספי או שווה ערך כסף באמצעים אלקטרוניים. במקרים רבים עלויות הנגזרות ממתן תמריץ כספי מתקזזות על ידי עלויות נמוכות של קיום סקר באמצעות דואל דבר המאפשר לארגונים לשאת בעלויות התמריץ הכספי ביתר קלות ובכך לסייע בהעלאת שיעור התגובה לסקר. ברם אולם, יש לשים לב לעובדה כי תמריץ כספי, בייחוד בסקר מקוון, עלול להוביל להטיה חריפה בכך שמשיבים לסקר יטו להשיב על אותו הסקר מספר פעמים כדי להגדיל את סיכוייהם לזכות בתמריץ הכספי המוצע. (2006 Jankowski,.(Van Selm & פנייה אישית דרך נוספת להגדלת שיעור התגובה מבוססת על שימוש בפניה אישית בגוף/נוסח הדואל. (2005) Heerwegh, Vanhove, Matthijs and Loosveldt הראו במחקרם, כי פניה אישית אכן העלתה את שיעור התגובה, אולם שיטה זו אינה חפה מבעיות. בעיה ראשית בשיטה זו היא היעדר האנונימיות. בשימוש בפניה אישית קשה יותר להבטיח אנונימיות של הנסקרים ושמירת הנתונים בחיסיון מלא (למרות שבפועל ניתן לממש אנונימיות באיסוף התשובות לסקר). מעבר לכך, טוענים Heerwegh et al כי פניה אישית לא תתאים במקרים בהם לא קיימת היכרות קודמת בין הסוקר לנסקר. מעבר לזאת, נטען כי פניה אישית (מתוקף היעדר האנונימיות המתלווה אליה) עלולה להביא לכדי הטיית תשובות מתוקף רצייה חברתית בנושאים רגישים. אחת הסיבות, שבגינה הפנייה האישית נתפסת כדרך לרתימת הנסקר לטובת שיתוף פעולה ומענה על הסקר הינה תפיסתו של הנסקר את הפניה האישית כמאמץ שנעשה על ידי הסוקר. כלומר, הפניה האישית מהווה עדות לתשומה רבה יותר מצד הסוקר. בשקלול העלות של הסוקר מול הרווחים של הנסקר, הרי שיש בהפניה האישית כדי להטות את הכף לטובת רתימת הנסקר להשיב על הסקר. (1996 Skinner,.(Childers and אולם, בעידן טכנולוגי כה מתקדם, בו ברשותו של כל ילד הידע והכלים לשלוח דואל לרשימות תפוצה עם פנייה אישית, ייתכן וטכניקה זו כבר אינה נתפסת כמאמץ כה רב מצד הסוקר וכבר אין ביכולתה להשפיע על משוואת התשומות מול התפוקות כפי שיכלה בעבר. הודעה מוקדמת והודעת תזכורת כמו בסקר דואר רגיל, כן בסקר דואל, משלוח הודעה מוקדמת ומשלוח תזכורת יש ביכולתם להביא להגדלת שיעור התגובה לסקר (2004 Levine,.(Kaplowitz, Hadlock, שיטת משלוח תזכורות נצפתה עד כה כשיטה היעילה ביותר להגדלת שיעור התגובה לסקר. אולם יש להיזהר מלנצל ניצול יתר את קלות משלוח הדואל ואת העלויות הזולות הכרוכות בו ולהימנע ממשלוח תזכורות רבות מדי, שכן הדבר עלול להוביל לאפקט הפוך כתוצאה מתפיסת הסקר והסוקר כמטריד בעיני הנמען..(Deutskens, Ruyter, Wetzels & Oosterveld, 2004) יש לשים לב להשפעה שיש למשלוח הודעות תזכורת אשר מכילות את הסקר עצמו לבין אלו שלא. (2004) Porter מראה, כי שיעור התגובה לסקר הולך וגדל ככל שמספר הפעמים בהם נשלח הסקר עצמו גדל אף הוא. Porter מתייחס למחקרים, אשר הצביעו על הגדלת שיעור התגובה לסקר ב- 30% לאחר משלוח עותק רביעי של הסקר. כמו כן, במחקר אחר שיעור התגובה עלה ב- 12% עד 20% בסקר אשר נשלח פעמיים לעומת סקר אשר נשלח פעם אחת בלבד לנסקרים. עמוד 11 מתוך 32

12 באשר לתזמון משלוח התזכורות, Deutskens et al מצאו במחקרם כי לא קיים הבדל ניכר בין משלוח מוקדם של דואל התזכורת (כאשר דואל התזכורת נשלח עם קבלת מרבית התשובות) לבין משלוח מאוחר של דואל התזכורת. כמו כן, במחקרם עלה כי לתזמון השונה במשלוח דואל התזכורת אין השפעה על איכות התשובה. לעומת זאת, מחקר אחר (2001 (Crawford, Couper & Lamias כן מצא כי משלוח מוקדם של תזכורת שיפר את שיעור התגובה מאשר משלוח תזכורת מאוחר. הסיבה לכך, לטענת,Crawford et al הינה המיידיות המאפיינת את טכנולוגיית הדואל. רוב התשובות לסקר מתקבלות שעות ספורות בסמוך למשלוח הדואל וקצבן פוחת באופן משמעותי ככל שהשעות עוברות. ככל שהתזכורת סמוכה לקבלת הדואל הראשון וזיכרון קבלתו עוד טרי בראשו של הנמען, כך גדלה האפקטיביות של התזכורת לעורר את הנמען להשיב לסקר. בכל מקרה, העלות הנובעת ממשלוח הודעות מקדימות או הודעות תזכורת במתכונת של דואל בטלות בשישים לעומת העלויות הנגזרות משימוש בכלים אלה בדואר רגיל. חשיבות נושא הסקר לחשיבות נושא הסקר בעיני הנסקר (ובכלל זה- לעדכניות הנושא) השפעה לא מבוטלת על שיעור התגובה לסקר. מחקרים קודמים מראים, כי סקרים אשר תויגו כבעלי עניין וחשיבות הניבו שיעור תגובה הגבוה ב- 14%-12% מסקר מקביל אשר תויג כבעל חשיבות ועניין פחותים יותר (Porter,.2004) שילוב דואר רגיל עם דואל מספר מחקרים בחנו כיצד שילובו של דואר רגיל יחד עם דואל משפיע על שיעורי התגובה לסקר. (1998) Schaefer and Dillman מצאו, כי מצד אחד לא היה הבדל ניכר בין שיעור תגובה בסקר דואר רגיל בלבד לעומת סקר דואל בלבד. מאידך, שילוב של הודעה מוקדמת בדואר רגיל לסקר מבוסס דואל לא הניב את התוצאות להן ציפו החוקרים. כך שלאור העלויות הרבות הנגזרות משימוש בדואר רגיל מצד אחד והתרומה השולית, אם בכלל, שיש למשלוח דואר רגיל מצד שני לא נראה כי יש טעם לשילוב השניים ויש לשאוף ולנצל את העלויות נמוכות המתלוות למתכונת הדואל ולשפר את שיעור התגובה בדרכים אחרות. שיתוף בתוצאות הסקר כפי שתואר במבוא לעבודה זו, החוקרים בתחום סקרי דעת קהל טרם הגיעו לבחינה ממוקדת של השפעת שיתוף בתוצאות הסקר ככלי אשר ביכולתו לשפר את שיעור התגובה לסקר מבוסס דואל. בעבודתי זו בחרתי לבחון מקרוב כלי זה- השפעת שיתוף בתוצאות הסקר על שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואל. עמוד 12 מתוך 32

13 3. השערות המחקר במחקר זה אבדוק את השפעת השיתוף בתוצאות הסקר יחד עם משלוח דואל תזכורת אשר הוכח כבר ככלי יעיל להגדלת שיעור התגובה. לאור זאת ולאור הסקירה לעיל העליתי את ההשערות הבאות: השפעה על שיעור התגובה כאשר נושא הסקר נוגע לאוכלוסייה הנדגמת ויוצר עבורה עניין, השיתוף בתוצאות המתקבלות עשוי להוות תמריץ חיובי ובכך להגדיל את שיעור התגובה לסקר. לכן אשער כי: - H1 שיעור התגובה בקבוצת המחקר, אשר מוצע לה השיתוף בתוצאות הסקר, יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצת ביקורת, אשר לה לא מוצע התמריץ הנ"ל. מחקרים קודמים הראו, כי תזכורת לסקר מגדילה את שיעור התגובה. לכן יש לצפות כי במחקר זה תתקבלנה תוצאות המחזקות את ממצאי המחקרים הקודמים. לכן אשער כי: - H2 שיעור התגובה בקבוצת המחקר אליה יישלח דואל תזכורת יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצת הביקורת, אליה לא תשלח תזכורת. בהסתמך על H1 ו- H2, שילוב שני האמצעים יחד (שיתוף בתוצאות ותזכורת) יגדיל את שיעור התגובה במידה רבה יותר מאשר השימוש בכל אמצעי לבדו. לכן אשער כי: - H3 שיעור התגובה בקבוצת המחקר, אשר מוצע לה השיתוף התוצאות הסקר יחד עם משלוח דואל תזכורת, יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצות, אשר בהן נעשה שימוש רק באחד מהכלים ובוודאי שנראה שיעור תגובה גדול יותר בקבוצת מחקר זו מאשר בקבוצת הביקורת. איכות המענה על הסקר התמריץ של שיתוף בתוצאות הסקר- יש בו כדי לרתום את המשיב על הסקר במידה רבה יותר. דבר זה עשוי להוביל לנכונות הנסקר להשקיע יותר במילוי הסקר ולבוא לידי ביטוי במענה איכותי יותר על שאלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי גדול יותר. לכן אשער כי: - H4 איכות המענה על שאלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי תהיה גבוהה יותר בקבוצות המחקר, אשר הוצע להן שיתוף בתוצאות הסקר מאשר בקבוצות אשר להן לא הוצע השיתוף. בשיתוף תוצאות הסקר לכאורה מתקיים מצב של אי שמירת התוצאות כחסויות (גם אם הובטחה לנסקר אנונימיות). מצב זה עלול להביא להימנעות נסקרים ממענה כן ואמיתי על שאלות אישיות ורגישות (גיל, שכר) ואף להימנעות ממתן מענה לשאלות כאלה. לכן אשער כי: H5 ת- יתכן הטיית תשובות בשאלות רגישות בקבוצות המחקר, אשר להן הוצע השיתוף בתוצאות הסקר ואף הימנעות ממענה על שאלות אלו. עמוד 13 מתוך 32

14 4. שיטת המחקר קבוצות המחקר מטרת המחקר, כאמור, היא לבדוק את השפעת של השיתוף התוצאות בסקר על שיעור התגובה לסקר ככלי בודד וככלי המשולב יחד עם משלוח דואל תזכורת. לשם בחינה של השפעת כלים אלו ויחסי הגומלין ביניהן הגדרתי ארבע קבוצות מחקר: קבוצה א' (שיתוף בלבד) לקבוצה זו נשלח דואל המבקש להשתתף בסקר ויחד עם הבקשה הוצעה לנמענים אפשרות לצפות בתוצאות הסקר. קבוצה ב' (תזכורת בלבד) לקבוצה זו נשלח דואל המבקש להשתתף בסקר אך לא הוצעה אפשרות לצפות בתוצאות הסקר. לעומת זאת, לאחר שבוע נשלח דואל נוסף המזכיר לנמענים להשיב על הסקר. קבוצה ג' (שיתוף ותזכורת) - לקבוצה זו נשלח דואל המבקש להשתתף בסקר ויחד עם הבקשה הוצעה לנמענים אפשרות לצפות בתוצאות הסקר. כמו כן, לקבוצה זו נשלח לאחר שבוע דואל נוסף המזכיר לנמענים להשיב על הסקר ובתזכורת זו מציין הדואל שוב את האפשרות לצפות בתוצאות הסקר. קבוצה ד' (ביקורת) לקבוצה זו נשלח דואל המבקש להשתתף בסקר ללא האפשרות לצפות בתוצאות הסקר וללא כל תזכורת. מסגרת הדגימה למחקר זה השתמשתי ברשימת כתובות דואל של סטודנטים עמיתים באוניברסיטה הפתוחה כפי שפורסמו בשעתו באתר תלם של הקורסים השונים בהם הייתי רשום. מסגרת דגימה זו מכילה למעלה מ 1000 כתובות דואל. טיוב מסגרת הדגימה מפתח הזיהוי החד ערכי של מסגרת הדגימה כולל את שם הסטודנט המלא יחד עם כתובת הדואל אשר הסטודנט הזין במערכת. ממסגרת דגימה זו, תוך שימוש במפתח החד ערכי, סוננו כתובות דואל כפולות, דהיינו מופעים כפולים של שם הסטודנט יחד עם כתובת הדואל. כמו כן סוננו כתובות דואל אשר זוהו ככתובות דואל לא חוקיות (כתובות דואל לא חוקיות הן כתובות אשר אינן מקיימות מבנה כתובת דואל חוקי). הדגימה הדגימה אותה ביצעתי במחקר זה הינה דגימה אקראית ממסגרת הדגימה לעיל כמפורט להלן: רשומות מסגרת הדגימה מוינו בסדר אלפביתי, לכן כדי לוודא שליפה רנדומאלית מכל אורך הרשימה נשלפו 50 כתובות דואל שונות מן הרשימה עבור כל אחת מארבעת קבוצות המחקר במרווחים קבועים. הכתובות שיועדו לכל קבוצת מחקר נשלפו מהרשימה תוך דילוג ברשימה במרווחים אשר הניבו לבסוף 50 כתובות שונות לכל קבוצת מחקר. היות והרשימה כולה הכילה מעט יותר מ כתובות דואל שונות המרווח הנדרש לדילוג ברשימה לשם הפקת מדגם רנדומאלי ממצה היה של 20 כתובות. כך שהכתובות שנשלפו לכל קבוצה היו כדלהלן: עמוד 14 מתוך 32

15 קבוצה א' כתובת מספר 1, ולאחריה כתובת מספר 21 ולאחריה 41, עד לכתובת מספר קבוצה ב' כתובת מספר 2 ולאחריה כתובת מספר 22 ולאחריה 42, עד לכתובת מספר קבוצה ג' כתובת מספר 3 ולאחריה כתובת מספר 23 ולאחריה 43, עד לכתובת מספר קבוצה ד' כתובת מספר 4 ולאחריה כתובת מספר 24 ולאחריה 44, עד לכתובת מספר כך שבסיום תהליך זה כל קבוצת מחקר הכילה 50 נמענים אשר נשלפו מרשימה ממוינת בריווח אחיד תוך מיצוי אורך הרשימה כולו. נושא הסקר 1 הסקר אשר שימש לביצוע עבודת מחקר זו עסק בנושא תרבות הטוקבקים. נושא הטוקבקים הינו נושא אקטואלי המוכר היטב לאוכלוסיית הסטודנטים ויש בו כדי ליצור עניין וגירוי מצד הסטודנטים הן להשתתף בסקר והן לבחון את תוצאות הסקר הכלליות. מבנה השאלון השאלון, אשר שימש לביצוע הסקר, כלל מספר מאפיינים הנוגעים לתוכנו ולמבנה שלו. מאפיינים אלה משמשים כאבן בוחן להשפעות נוספות, אשר יכולות להיות לשיתוף תוצאות הסקר מעבר למטרתו העיקרית המשוערת של כלי זה במחקר :היא הגדלת שיעור התגובה לסקר. להלן המאפיינים, אשר הוטמעו בשאלון: מידע דמוגראפי השאלון כולל 3 שאלות המשמשות לאיסוף מידע דמוגראפי טווח גילאים, וטווח הכנסה כשאלה בעלת רגישות גבוהה יותר. אודות המשיב: מין, מאמץ קוגניטיבי השאלון כולל מספר שאלות אשר מטרתן לבחון את מידת המאמץ הקוגניטיבי אשר מושקע במילוי השאלון. שאלות אלה כוללות: שאלה פתוחה בה נדרש המשיב למלא מלל חופשי. אופי המענה על שאלה זו מתייחס לתשובה או לאי-תשובה. במקרה של תשובה, אורך התשובה מהווה קריטריון נוסף לאמוד את איכות המענה והמאמץ הקוגניטיבי המושקע. במקרה של שאלון זה הוחסרה תשובה אחת טריוויאלית שאמורה להיות "איני כותב/ת טוקבקים". אפשרות "אחר" שאלה מסוג זה הינה שאלת ברירה בה ניתנת למשיב לבחור באפשרות שונה מאלו הרשומות בין הברירות הקיימות. גם שאלה זו באה לאמוד את מידת המאמץ המושקע מצד המשיב במילוי אפשרות ה"אחר" ופירוט מהותו במלל חופשי. o o בבניית השאלון הושם דגש רב על התאמת אורך השאלון, שכן גם לאורכו של השאלון קיימת השפעה על מידת הנכונות של הנמען להקדיש את הזמן הנדרש כדי להשלים את מילוי השאלון. 1 טוקבק מושג זה מתייחס למתכונת בה גולשים רשומים ואף גולשים מזדמנים נותנים את דעתם ומשתפים בדעתם את יתר הגולשים על ידי הוספת תגובה לפרסום כלשהוא באתר אינטרנט. עמוד 15 מתוך 32

16 השאלון על תוכנו ומבנהו מופיע בנספח א' לעבודה זו. אמצעי מילוי השאלון כיום קיימות חברות רבות המספקות שירותי סקרים מקוונים. כתוצאה משיקולים טכנולוגיים שונים (בעיקר תמיכה בעברית, תמיכה במגוון סוגי שאלות, וכולי) בחרתי בשירות סקרים הניתן באתר:. מבנה השאלון הוזן לחשבון פרטי באתר. לשאלון המקוון שיצרתי ניתנת אפשרות גישה על ידי קישור לכתובת אינטרנט (קישור (URL קבועה. כל נמען המקבל את כתובת השאלון יכול באופן מיידי למלא את השאלון ובסיום מילוי השאלון ואישור התשובות, תשובותיו מתווספות למאגר התשובות באתר. איור 1: ראש גיליון השאלון כפי שמופיע לאחר הפעלת הקישור. עמוד 16 מתוך 32

17 מימוש הקבוצות לכל אחת מקבוצות המחקר הוקם שאלון נפרד (זהה בתוכנו ומבנהו) לשם איסוף נתונים נפרד לכל קבוצה וקבוצה. כך שלשאלון של כל קבוצה ניתנה כתובת אינטרנט שונה. איור 2: לכל אחת מארבע קבוצות המחקר מתקיים סקר נפרד כפי שנראה בצפייה בכלי ניהול הסקרים המקוון. מלל גוף הדואל גוף הדואל מכיל את הפנייה לנמען להשתתף ולהשיב על הסקר. הקווים המנחים הבאים: אופי הפנייה ותוכנה מתבססים על פניה לא אישית למרות שהיו בידיי נתוני שמם המלא של כל הנמענים, נמנעתי מלשלוח את הדואל עם פניה אישית הנושאת את שמו של הנמען (לדוגמה: "עופר שפיגל שלום,"). הסיבה לכך נעוצה במטרה לשמר ככל הניתן את אופיו החסוי של הסקר ולהימנע ממראית עין העלולה להעיד על מעקב פרטני של הסוקר אחר המענה לסקר. עמוד 17 מתוך 32

18 הצגת הסוקר ומהות הסקר מלל הפניה לנסקרים בדואל המחקר מכיל את שמי ואת תפקידי במסגרת ביצוע הסקר. כמו כן, מלל הפנייה מסביר את הנושא אותו הסקר בוחן ואת מטרתו. עם זאת, מטרת הסקר האמיתית אינה מובאת במלל הפניה אלא מוצגת כאילו הייתה מטרתו לבחון את נושאו של הסקר, קרי "תרבות הטוקבקים" ולא את אופי התגובה לסקר. הדגשת אנונימיות והבטחת חיסיון על אף ההקפדה על פניה בלתי אישית העשויה לרמז על מעקב פרטני אחר התגובות לסקר, חשוב היה להדגיש בראש השאלון את נושא המענה האנונימי, שכן ברור לרבים מן המשיבים כי עצם כתובת הדואל אשר באמצעותה נשלח הסקר מהווה פריט מידע חד-ערכי אליו ניתן לקשור את התשובות לסקר. מעבר להבטחת אנונימיות הקפדתי להדגיש כי הנתונים הנאספים משמשים אך ורק את מטרת הסקר האקדמי ובשום אופן לא יועברו לשימוש צד שלישי. הצעה לשיתוף בתוצאות הסקר לקבוצות המחקר א' ו-ג' מלל הדואל הכיל גם אפשרות לצפות בתוצאות הסקר. האפשרות לצפות התוצאות הסקר הובאה באופן של קישור אינטרנט המוביל לעמוד המציג את תוצאות הסקר. מפאת מגבלות טכנולוגיות של השירות בו נעשה המימוש של הסקר, לא ניתן היה לאפשר צפייה בתוצאות סקר המתעדכנות בזמן אמיתי אלא בתוצאות הסקר המתעדכנות אחת ליום. מלל הדואל אשר נשלח לקבוצות להן הוצע השיתוף בתוצאות הסקר מופיע בנספח ב' לעבודה זו. משלוח הדואל הדואל נשלח לכל הקבוצות באותו היום בהפרש של דקות ספורות בין קבוצה לקבוצה. לכל קבוצת מחקר נשלח מלל הדואל, בהתאם לאופי ומטרת הקבוצה (לקבוצות א' ו-ג' המלל כולל את השיתוף בתוצאות הסקר ולקבוצות ב' ו-ג' המלל אינו כולל את השיתוף בתוצאות). כמו כן לכל קבוצה נשלח הקישור המפנה לשאלון שיועד לה. משלוח תזכורת לאחר שבוע ימים נשלח דואל תזכורת לקבוצות ב' ו-ג'. דואל זה שימש כתזכורת לאלה שטרם השיבו על הסקר, לחזור ולהשיב על הסקר. בגלל שלא נעשה מעקב פרטני אחר כל נמען, דואל התזכורת נשלח לכל הנמענים בקבוצות הנ"ל, כולל אלו שהשיבו לסקר הדואל הראשון. עובדה זו של משלוח תזכורת לכל הנמענים הוזכר במלל הדואל כתוצר נוסף של שמירת האנונימיות ואי-המעקב אחר המענה לסקר. מלל דואל התזכורת מופיע בנספח ג' לעבודה זו. איסוף התוצאות שירות הסקרים המקוון בו השתמשתי אוגר את הנתונים לאורך כל הזמן בו הסקר פעיל. קבוצות המחקר נסגר לאחר שבועיים משליחת הדואל הראשון. הסקר לכל עמוד 18 מתוך 32

19 5. הצגת הממצאים תוצאות כלליות לאחר תום שבועיים ממשלוח הדואל הראשון נסגר הסקר והנתונים שנאספו עד למועד זה שימשו כמקור על פיו נותחו תוצאות המחקר. התוצאות המפורטות לכל קבוצה מובאים בנספח ד' לעבודה זו. להלן התוצאות הכלליות המתייחסות לשיעור התגובה לסקר: קבוצה גודל המדגם כמות המשיבים שיעור התגובה סטיית התקן N=50 קבוצה א' שיתוף בלבד N=50 קבוצה ב' תזכורת בלבד N=50 קבוצה ג' שיתוף ותזכורת קבוצה ד' ביקורת (ללא שיתוף וללא תזכורת) 50=N טבלה 1: תוצאות שיעור התגובה בקבוצות המחקר השונות. כפי שעולה מן התוצאות הללו שיעור התגובה באופן כללי (ובייחוד של הקבוצה המרכזית קבוצה א') הינו נמוך ולכך יכולות להיות סיבות רבות. הסיבה המרכזית הנראית לעין היא עיתוי הסקר הסקר נערך בתחילת חודש אוגוסט אמצע חופשת הקיץ. מרבית הסטודנטים מנצלים את חופשת הקיץ וייתכן שנעדרו בפרק זמן זה. על אחת כמה וכמה אם הדואל שהוזן הוא דואל המשמש את הנסקרים במקום עבודתם ולא משמש כדואל פרטי. בחינת ההשערות בחינת השערה H1 H1 טוענת כי שיעור התגובה בקבוצת מחקר אשר מוצע לה השיתוף בתוצאות הסקר יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצת ביקורת אשר לה לא מוצע התמריץ הנ"ל. קרי: כדי לאושש טענה זו שיעור התגובה של קבוצה א' (4%), אשר הוצע לה השיתוף בתוצאות הסקר, צריך להיות גבוה יותר משיעור התגובה של קבוצת הביקורת (8%) וכי שיעור התגובה של קבוצה ג' (14%), אשר הוצע לה השיתוף יחד עם משלוח תזכורת, צריך להיות גבוה יותר משיעור התגובה בקבוצה ב' (26%), אשר לא הוצע לה השיתוף וזכתה רק לתזכורת, ומשיעור התגובה של קבוצת הביקורת. תוצאות הסקר לא רק אינן מקיימות את התוצאות הנדרשות לאישוש ההשערה, הן אף מרמזות על מגמה הפוכה לחלוטין. תוצאות סקר זה מראות כי בקבוצות אשר להן הוצע השיתוף בתוצאות הסקר שיעור התגובה היה נמוך יותר מהקבוצות להן לא הוצע השיתוף בסקר. אי לכך לא ניתן לאשש השערה זו. ולא ניתן לקבוע על פי מחקר זה כי השיתוף בתוצאות הסקר מגדיל את שיעור התגובה. השערה H1 נדחית. עמוד 19 מתוך 32

20 בחינת השערה H2 H2 טוענת כי שיעור התגובה בקבוצה בה יישלח דואל תזכורת יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצת הביקורת. קרי: כדי לאושש טענה זו שיעור התגובה של קבוצה ב' (26%), צריך להיות גבוה יותר משיעור התגובה של קבוצת הביקורת (8%). או לחילופין על שיעור התגובה של קבוצה ג' (14%) להיות גבוה יותר משיעור הגובה של קבוצה א' (4%). שכן גם בין קבוצות אלה ההבדל הוא משלוח תזכורת. תוצאות הסקר בהחלט מאששות השערה זו. שיעור התגובה בקבוצה ב' לה נשלח התזכורת גדול ב 18% משיעור התגובה בקבוצת הביקורת. כמו כן שיעור התגובה בקבוצה ג' גדול ב 10% משיעור התגובה של קבוצה א'. ניתן בפירוש לומר על סמך תוצאות מחקר זה בתאימות עם תוצאות מחקרים קודמים כי משלוח תזכורת משפר את שעור התגובה בסקרים מבוססי דואל. השערה H2 נתמכת. בחינת השערה H3 H3 טוענת כי שיעור התגובה בקבוצה אשר מוצע לה השיתוף בתוצאות הסקר יחד עם משלוח דואל תזכורת יהיה גדול יותר משיעור התגובה בקבוצות אשר בהן נעשה שימוש רק באחד מהכלים ובוודאי שיתקיים שיעור תגובה גדול יותר בקבוצת מחקר זו מאשר בקבוצת הביקורת. קרי: שיעור התגובה של קבוצה ג' צריך להיות גדול יותר משיעור התגובה של קבוצה א', ומשיעור התגובה של קבוצה ב' ובהסתמך על השערה א', גבוה יותר משיעור התגובה של קבוצת הביקורת. תוצאות הסקר מראות כי אמנם שיעור התגובה של קבוצה ג' גבוה יותר משיעור התגובה של קבוצה א' אולם שיעור התגובה בקבוצה ג' נמוך משיעור התגובה מקבוצה ב'. אי לכך לא ניתן לאשש השערה זו. ולא ניתן לקבוע על פי מחקר זה כי השיתוף בתוצאות הסקר בשילוב עם משלוח תזכורת מגדיל את שיעור התגובה ביחס לשימוש של רק אחד מהכלים הללו. השערה H3 נדחית. בחינת השערה H4 H4 טוענת שאיכות המענה על שאלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי תהיה גבוהה יותר בקבוצות אשר הוצע להן שיתוף בתוצאות הסקר מאשר בקבוצות אשר להן לא הוצע השיתוף. לדאבוני שיעור התגובה הנמוך מאוד שהתקבל בקבוצה א' סטטיסטי ומובהק. לא מאפשר לבחון השערה זו באופן יחד עם זאת בחינת שיעור אי-התשובה בקבוצות ב' הסקר, יכול להעיד על מגמה מסוימת. ו-ג', הנבדלות זו מזו בקיום השיתוף בתוצאות הטבלה הבאה מציגה את אי התשובה אשר התקבל בכל אחת מהקבוצות: עמוד 20 מתוך 32

21 שיעור התגובה בסקרים מבוססי דואר אלקטרוני ודרכים להגדלתו השאלה קבוצה ב' ) ללא שיתוף).077 "ת 277.).077 "ת 277.).154 "ת 376.).077 "ת 277.).385 "ת 506.).308 "ת 480.).231 "ת 439.).231 "ת 439.) קבוצה ג' (עם שיתוף) 0 "ת 0) 0 "ת 0) 0 "ת 0) 0 "ת 0) 0 "ת 0) 0 "ת 0) 0 "ת 0).143 "ת 378.).143 "ת 378.).286 "ת 488.).231 "ת 439.).615 "ת 506.) 1. מהו מינך? 2.באיזה טווח גילאים את/ה נמצא/ת? 3. באיזה טווח שכר את/ה משתכר/ת? 4. באיזו מידה את/ה נוהג/ת לכתוב טוקבקים באתרים. 5. מהי הסיבה המרכזית שבגללה את/ה כותב/ת טוקבק? 6. האם את/ה נוהג/ת לפרסם את שמך האמיתי בטוקבק? 7. האם את/ה נוהג/ת לקרוא טוקבקים של גולשים אחרים? 8. האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב/ת לפרסם את שמך האמיתי? 9. האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב/ת לפרסם שמך האמיתי גם אם הוא שמור במערכת? 10. אנא רשום/רשמי מספר מילים המתארות את תרבות הטוקבקים או העולות כאסוציאציה לטוקבק. טבלה 2: שיעור אי התשובה על שאלות הסקר בקבוצות ב' ו-ג'. ניכר כי בקבוצה ב' אשר לה נשלחה רק תזכורת ובה לא שותפו הנסקרים בתוצאות הסקר התשובה לשאלות הסקר היה גבוה מזה של קבוצה ג'. שיעור אי- כמו כן בבחינת איכות התשובות יש לבחון את התוצאות הבאות: קבוצה ב' מדד האיכות ) ללא שיתוף).250 שיעור המענה על אפשרות ה"אחר" בשאלת רב ברירה "ת 463.).385 שיעור המשיבים על השאלה פתוחה "ת 506.) כמות המילים שנרשמו כתשובה לשאלה הפתוחה - ממוצע (סטיית התקן) 10 (3.464) טבלה 3: נתוני איכות מענה של שאלות הדורשות מאמץ קוגניטיבי בקבוצות ב' ו-ג'. קבוצה ג' (עם שיתוף).286 "ת 488.).714 "ת 488.) 35.2 (42.317) גם תוצאות אלה מעידות על כך שקיימת נטייה אצל המשיבים בקבוצה ג', אשר לה הוצע שיתוף בתוצאות הסקר, להשקיע מאמץ קוגניטיבי גדול יותר מאשר אצל המשיבים אשר להם לא הוצע השיתוף. עמוד 21 מתוך 32

22 בחינת השערה H5 H5 טוענת כי תיתכן הטיית תשובות בשאלות רגישות בקבוצות אשר להן הוצע השיתוף בתוצאות הסקר ואף הימנעות ממענה על שאלות אלו. מפאת מיעוט התשובות לשאלות הרגישות לא ניתן לנתח ולבחון את מידת ההטיה הקיימת במענה לשאלות אלה. אי לכך, לא ניתן לאשש טענה זו במסגרת תוצאות מחקר אלה. עמוד 22 מתוך 32

23 6. סיכום, דיון ומסקנות שיפור שיעור התגובה שיתוף בתוצאות הסקר מחקר זה, על תוצאותיו, לא הצליח לאשש את ההשערות המרכזיות (H1 ו- H3 ) הטוענות כי שיתוף הנסקרים בתוצאות הסקר יכול לשמש ככלי להגדלת שיעור התגובה לסקרים מבוססי דואל. אולם אין בעובדה זו כדי לסתום את הגולל על השערה זו שכן שיתוף הנסקרים בתוצאות הסקר מושפע מגורמים שונים אשר יש בהם כדי לפגוע או להעצים את יעילותו של כלי זה. גורמים שונים אלה כוללים את רמת העניין אשר הסקר מעורר בקרב האוכלוסייה הנדגמת ורגישות הנושא העומד במרכז המחקר. לא מן הנמנע שככל שרמת העניין של נושא הסקר ורמת הנגיעה שיש לנושא סקר לנסקרים גדלים כך יכולה לגדול השפעת השיתוף בתוצאות הסקר לטובת שיפור שיעור התגובה. בהחלט ייתכן כי ההנחה שנושא הסקר ("תרבות הטוקבקים") ייצור רמת עניין גבוהה ומידת רלוונטיות רב הייתה שגויה וכי נושא הסקר לא היה מעניין, חשוב או רלוונטי מספיק לאוכלוסייה שנדגמה ולכן מידת ההשפעה של שיתוף בתוצאות הסקר לא באה לידי ביטוי כפי ששערתי בהשערות H1 ו- H3. בהסתמך על כך שיש ברמת העניין והרלוונטיות של נושא הסקר לשפר את שיעור התגובה לסקר (2004 (Porter, בהחלט ייתכן שמחקר נוסף אשר ייבחן את מידת ההשפעה של שיתוף בתוצאות הסקר תוך שימוש בסקר בעל נושא חשוב יותר ורלוונטי יוכל לשחרר את הפוטנציאל הגלום בשיתוף בתוצאות לשם שיפור שיעור התגובה. כמו כן, מפאת מגבלות טכנולוגיות, לא היה ביכולתי לאפשר צפייה בתוצאות הסקר בזמן אמת אלא אך ורק צפייה בתוצאות הסקר המתעדכנות אחת ליום. גם בהקשר זה, לא מן הנמנע שמתן אפשרות צפייה התוצאות הסקר בזמן אמת ואף צפייה חוזרת בתוצאות האמת בכל עת בה הנסקר יחפוץ, יש בה כדי לממש את הפוטנציאל הקיים בשיתוף תוצאות הסקר לשיפור שיעור התגובה לסקר. אחת הסיבות שפגמו בתוצאות מחקר זה הינה עיתוי קיום הסקר. הסקר העומד במרכזו של מחקר זה נשלח לקבוצות המדגם בחודש אוגוסט. חודש אשר מרבית האנשים נמצאים בחופשה וממעטים לטפל בתיבות הדואל שלהם (בעיקר בתיבות דואל של מקום עבודתם) וממעטים להקדיש זמן ליוזמות צד- שלישי כדוגמת סקר מקוון. אולם אין להתעלם מן העובדה כי לא רק שמחקר זה לא הצליח לאושש את השערות אשר צפו שיפור בשיעור התגובה עם השימוש בשיתוף בתוצאות הסקר לבדו (H1) ובשילוב משלוח תזכורת (H3), תוצאות מחקר זה הראו נטייה לפגיעה בשיעור התגובה בקבוצות בהן הוצע השיתוך בתוצאות הסקר. נדרש בהחלט לשפוך אור נוסף על ממצא זה ולאמוד את תועלת השיתוף בתוצאות הסקר. מחקר מקיף יותר בהחלט יכול לאושש השערה הפוכה לגמרי אשר תטען כי לשיתוף בתוצאות הסקר יש כדי לפגום בשיעור התגובה לסקר. משלוח תזכורת בדומה למחקרים קודמים אותם סקרתי בסקירה הספרותית של עבודה זו, מחקר זה אושש את השערה H2 והראה כי משלוח דואל תזכורת מגדיל בצורה משמעותית את שיעור התגובה לסקר. במחקר זה ביצעתי משלוח דואל תזכורת יחיד במרווח של שבוע ימים ממשלוח הדואל הראשון. בהתחשב בתוצאות מחקרים קודמים 2000) (Porter 2004 and Crawford, Couper & Lamias ניכר היה כי שיעור התגובה היה יכול להיות גדול אף יותר אם משלוח התזכורת היה מתבצע קרוב יותר למועד משלוח הדואל הראשון ואם היה נשלח דואל תזכורת נוסף. עמוד 23 מתוך 32

24 איכות המענה מחקר זה לא הצליח להוכיח את יעילות השיתוף בתוצאות הסקר ככלי לשיפור שיעור התגובה לסקר, אולם תוצאות הסקר הציפו מגמה מעניינת המעידה על שיפור באיכות המענה על הסקר כפי שנצפה בקבוצה אשר נבדלה מרעותה בכך שלה ניתנה לה האפשרות לצפות בתוצאות הסקר. תוצאות המחקר הראו כי קיימת נטייה להשקעת מאמץ קוגניטיבי רב יותר בקרב הקבוצה אשר לה הוצע השיתוף בתוצאות הסקר. השקעה יתרה זו באה לידי ביטוי בשיעור אי-תשובה נמוך יותר וממענה מורחב יותר על שאלות פתוחות ובחירה והשלמת אפשרות "האחר" בשאלות רב-ברירה. בהינתן מחקר מקיף יותר אשר יאושש השערה H4 באופן מובהק אזי נראה כי שיתוף בתוצאות הסקר יש בו כדי להוות תמריץ בעל השפעה רבה ביותר לשם שיפור איכות המענה על סקרים מקוונים. אחרית דבר כפי שאוזכר במבוא לעבודה זו, נראה כי נושא השפעת השיתוף בתוצאות הסקר בסקרים מבוססי דואל טרם זכה לחקירה מספקת כדי לאמוד את יעילותו. ולאור תוצאות מחקר זה ניכר כי יש למרכיב זה, כחלק אחד מתמהיל רחב של כלים, להשפיע על שיעור התגובה ואיכות התשובה בסקרים מבוססי דואל. במחקר זה העליתי מספר גורמים אשר יש לקחתם בחשבון בבואנו להמשיך ולחקור נושא זה ובהחלט קיים מקום רב להמשך חקירת נושא זה והרחבתו. תרבות השימוש בדואל הולכת ומשתנה מיום ליום והגורמים המשפיעים על רמת שיתוף הפעולה מנמעני דואל משתנים בסוגם וטיבם. ואם אכן יבוא יום וכתובת דואל של כל פרט תישמר במאגרים מוסדיים מוכרים אזי יש להמשיך ולחקור מדיום זה ולהביא לכדי הבנה שלמה ככל שניתן על מימוש סקרים מבוססי דואל באופן האופטימאלי ביותר. עמוד 24 מתוך 32

25 7. רשימה ביבליוגראפית 1. Childers, T.L., Skinner, S, J (1996), Toward a Conceptualization of Mail Survey Response Behavior, Psychology & Marketing 13 (2). 2. Crawford, S.D., Couper, M.P., Lamias, M.J. (2001), "Web Surveys: Perception of burden." Social Science Computer Review, 19, Deutskens E, Ruyter dk, Wetzels M, Oosterveld P. (2004); Response rate and response quality of internet-based surveys: An experimental study. Mark Lett 15(1), Evans, J.R; Mathur, A. (2005), "The Value of Online Surveys. Internet Research: Electronic Networking Applications and Policy", 15(2) Heerwegh, D.; Vanhove, T.; Matthijs, K.; Loosveldt, G. (2005), The effect of personalization on response rates and data quality in Web surveys, International Journal of Social Research Methodology; Vol. 8 Issue 2, p85-99, 15p. 6. Kaplowitz, M., Hadlock, T., & Levine, R. (2004, Spring). A COMPARISON OF WEB AND MAIL SURVEY RESPONSE RATES. Public Opinion Quarterly, 68(1), Porter, S. (2004). Raising response rates: What works? New Directions for Institutional Research, 121, 5-21, Wiley Periodicals, Inc. 8. Schaeffer, D. R., & Dillman, D.A. (1998). Development of a standard methodology: Results of an experiment, Public Opinion Quarterly, 62, (3), pp Sheehan, K. B., McMillan, S. J. (1999). Response variation in surveys: An exploration. Journal of Advertising Research, 39(4), Sheehan, K.B.,Hoy M.G. (1999) Using To Survey Internet Users In The United States: Methodology And Assessment, Journal of Computer-Mediated Communication 4(3) 11. Sheehan, K.B. (2006) Survey Response Rates: A Review, Journal of Computer- Mediated Communication 6(2) 12. Sills, S. J., Song, C. (2002), Innovations in Survey Research: An Application of Web-Based Surveys. Social Science Computer Review, 20(1), Umbach, P.D. (2004). Web surveys: Best practices., New Directions for Institutional Research, 121, Van Selm, M. and Jankowski N.W. (2006), Conducting Online Surveys, Quality and Quantity, 40(3), pages Wright, K. B. (2005). "Researching Internet-based populations: Advantages and disadvantages of online survey research, online questionnaire authoring software packages, and web survey services". Journal of Computer-Mediated Communication 10(3), 16. Yun, G. W., Trumbo, C. W. (2000), Comparative Response to a Survey Executed by Post, E- mail, and Web Form. Journal of Computer Mediated Communication, 6(1). עמוד 25 מתוך 32

26 נספח א' שאלון המחקר טקסט פתיחה תרבות הטוקבקים - סקר אקדמי שלום, תודה רבה על שבחרת להשתתף בסקר ולענות על השאלון. שאלון זה הוא קצר (10 שאלות) כדי שלא לגזול מזמנך. במרבית השאלות יש לבחור אפשרות אחת אלא אם כן מצוין אחרת בגוף השאלה. תודה, עופר שפיגל תוכן השאלון מהו מינך: זכר א) נקבה ב).1 באיזה טווח גילאים את/ה נמצא/ת: פחות מ 18 א) 18 עד 25 ב) 26 עד 35 ג) 36 עד 45 ד) 46 עד 55 ה) מעל 55 ו).2 באיזה טווח שכר את/ה משתכר/ת (משכורת ברוטו חודשית): פחות מ א) בין 4,000 ל- 8,000 ב) בין 8,001 ל- 12,000 ג) בין 12,001 ל- 20,000 ד) בין 20,001 ל- 35,000 ה) מעל 35,000 ו) לא מעוניין/נת למסור מידע זה ז).3 באיזו מידה את/ה נוהג/ת לכתוב טוקבקים באתרים? כמעט בכל ידיעה שאני קורא/ת א) לעיתים קרובות ב) לעיתים רחוקות ג) אף פעם ד).4 עמוד 26 מתוך 32

27 מהי הסיבה המרכזית שבגללה את/ה כותב/ת טוקבק (ניתן לבחור מספר תשובות או אף תשובה): להביע את דעתי בנושא הידיעה א) לשם הקנטה ב) לשם הרחבת הדיון בנושא ג) סתם כי משעמם לי ד) כדי לראות אם מגיבים לי או ממליצים על תגובתי ה) אחר: ו).5 האם את/ה נוהג/ת לפרסם את פרטייך האישיים האמיתיים בטוקבק? תמיד כן א) לעיתים כן, ב) אף פעם ג).6 האם את/ה נוהג/ת לקרוא טוקבקים של גולשים אחרים: אני קורא/ת את מרבית הטוקבקים. א) אני קורא/ת רק את הטוקבקים הבולטים ב) אני קורא/ת טוקבקים בודדים באופן אקראי ג) אני לא קורא/ת טוקבקים כלל. ד).7 האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב לפרסם את פרטיך אישיים? א) לחלוטין לא. ב) כן, הייתי שולח/ת פחות טוקבקים ג) כן, הייתי מפסיק/ה לשלוח טוקבקים.8 האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב/ת לפרסם פרטים אישיים גם אם הם שמורים במערכת? א) לחלוטין לא. ב) כן, הייתי שולח/ת פחות טוקבקים ג) כן, הייתי מפסיק/ה לשלוח טוקבקים לחלוטין אנא רשום/רשמי מספר מילים המתארות את תרבות הטוקבקים או העולות כאסוציאציה לטוקבק (לדוגמא: חופש ביטוי, ציניות, שיתופיות, שיח, רעש וכדומה): עמוד 27 מתוך 32

28 נספח ב' מלל הדואל הראשון זהו נוסח הדואל הראשון שנשלח לכל הקבוצות (הטקסט הממוסגר נשלח אך ורק לקבוצות א' ו-ג' אשר להן הוצע לעיין בתוצאות הסקר). כותרת האימייל: תרבות הטוקבקים סקר אקדמי שלום, שמי עופר שפיגל ואני סטודנט באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת לימודיי בחרתי לערוך סקר בקרב עמיתיי הסטודנטים בנושא המוכר של טוקבקים.(TalkBack) טוקבקים הם אותן תגובות אשר גולש באתר יכול לכתוב בהקשר של ידיעה כלשהי. תגובה זו מצטרפת לאוסף התגובות שנשלחו לאותה ידיעה ומופיעה בתחתית דף האינטרנט בו מפורסמת הידיעה (אלא אם כן סוננה על ידי מנהלי האתר). הסקר המצורף למייל זה מנסה לאמוד את האופן בו אדם מתייחס לנושא הטוקבקים מתוך הרצון לבחון הן כמותית והן איכותית את יחסינו הכולל לנושא זה. הסקר אותו אני עורך הוא אנונימי לחלוטין ותוצאותיו נצברות ללא כל קישור לאמצעי זיהוי כלשהוא. יתרה מזאת תוצאות הסקר משמשות אך ורק את המחקר הנוכחי אותו אני עורך ואינן מעוברות לצד שלישי כלשהו. אשמח אם תוכל/י להקדיש מספר דקות מזמנך לענות על סקר זה. השאלון הוא שאלון אלקטרוני ומילויו הוא קל ופשוט. להרצת השאלון לחץ/צי על הקישור הבא: תוצאות הסקר הכלליות אינן חסויות ולשמחתי, יש באפשרותי לשתף אותך בתוצאות הסקר. תוכל/י לצפות בכל עת בתוצאות הסקר המצטברות בקישור הבא: (תוצאות הסקר מתעדכנות אחת ליום) אני מודה לך על הזמן שהקדשת במענה על סקר זה. בכבוד רב, עופר שפיגל עמוד 28 מתוך 32

29 נספח ג' מלל דואל התזכורת זהו מלל דואל התזכורת שנשלח לקבוצות ב' ו-ג': כותרת האימייל: תרבות הטוקבקים סקר אקדמי - תזכורת שלום, שמי עופר שפיגל ואני סטודנט באוניברסיטה הפתוחה. לפני כשבוע פניתי אלייך בבקשה להשתתף בסקר אותו אני עורך במסגרת לימודיי בנושא המוכר של טוקבקים.(TalkBack) אם ענית כבר על הסקר ברצוני להודות לך על כך ולהתנצל על משלוח הודעה נוספת זו. (כחלק משמירת האנונימיות לא נרשם כל מעקב על כתובת האימייל) אם טרם השתתפת בסקר אשמח אם תבחר להשתתף בו כעת. להלן הפרטים אודות הסקר: טוקבקים הם אותן תגובות אשר גולש באתר יכול לכתוב בהקשר של ידיעה כלשהי. תגובה זו מצטרפת לאוסף התגובות שנשלחו לאותה ידיעה ומופיעה בתחתית דף האינטרנט בו מפורסמת הידיעה (אלא אם כן סוננה על ידי מנהלי האתר). הסקר המצורף למייל זה מנסה לאמוד את האופן בו אדם מתייחס לנושא הטוקבקים מתוך הרצון לבחון הן כמותית והן איכותית את יחסינו הכולל לנושא זה. הסקר אותו אני עורך הוא אנונימי לחלוטין ותוצאותיו נצברות ללא כל קישור לאמצעי זיהוי כלשהוא. יתרה מזאת תוצאות הסקר משמשות אך ורק את המחקר הנוכחי אותו אני עורך ואינן מעוברות לצד שלישי כלשהו. אשמח אם תוכל/י להקדיש מספר דקות מזמנך לענות על סקר זה. השאלון הוא שאלון אלקטרוני ומילויו הוא קל ופשוט. להרצת השאלון לחץ/צי על הקישור הבא: תוצאות הסקר הכלליות אינן חסויות ולשמחתי, יש באפשרותי לשתף אותך בתוצאות הסקר. תוכל/י לצפות בכל עת בתוצאות הסקר המצטברות בקישור הבא: (תוצאות הסקר מתעדכנות אחת ליום) אני מודה לך על הזמן שהקדשת במענה על סקר זה. בכבוד רב, עופר שפיגל עמוד 29 מתוך 32

30 נספח ד' - תוצאות הסקר המפורטות מענה לשאלות רב-ברירה 1. מהו מינך? קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 8 67% 4 33% 12 92% 1 8% קבוצה ג' 4 57% 3 43% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 3 75% 4 100% זכר נקבה מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 2. באיזה טווח גילאים את/ה נמצא/ת? קבוצה א' 2 100% 2 100% קבוצה ב' 3 25% 8 67% 1 8% 12 92% 1 8% קבוצה ג' 3 43% 3 43% 1 14% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 2 50% 1 25% 4 100% פחות מ עד עד עד עד 55 מעל 55 מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 3. באיזה טווח שכר את/ה משתכר/ת (משכורת ברוטו חודשית)? קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 1 9% 3 27% 4 37% 1 9% 2 18% 11 85% 2 15% קבוצה ג' 1 14% 1 14% 2 29% 1 14% 2 29% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 1 25% 1 25% 1 25% 4 100% פחות מ בין 4,000 ל- 8,000 בין 8,001 ל- 12,000 בין 12,001 ל- 20,000 בין 20,001 ל- 35,000 מעל 35,000 לא מעוניין למסור מידע זה מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 4. באיזו מידה את/ה נוהג/ת לכתוב טוקבקים באתרים? קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 3 25% 3 25% 6 50% 12 92% 1 8% קבוצה ג' 4 57% 3 43% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 3 75% 4 100% כמעט בכל ידיעה שאני קורא/ת לעיתים קרובות לעיתים רחוקות אף פעם מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 5. מהי הסיבה המרכזית שבגללה את/ה כותב/ת טוקבק? (ניתן לבחור מספר תשובות) להביע את דעתי בנושא הידיעה לשם הקנטה לשם הרחבת הדיון בנושא סתם כי משעמם לי כדי לראות אם מגיבים לי או ממליצים על תגובתי אחר מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 5 50% 1 10% 2 20% 2 20% 8 62% 5 38% קבוצה ג' 4 45% 1 11% 2 22% 2 22% 7 100% קבוצה ד' 1 50% 1 50% 2 50% 2 50% עמוד 30 מתוך 32

31 6. האם את/ה נוהג/ת לפרסם את שמך האמיתי בטוקבק? קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 2 22% 1 11% 6 67% 9 69% 4 31% קבוצה ג' 1 14% 6 86% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 3 75% 4 100% תמיד כן לעיתים כן אף פעם מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 7. האם את/ה נוהג/ת לקרוא טוקבקים של גולשים אחרים? קבוצה א' 1 50% 1 50% 2 100% קבוצה ב' 3 30% 3 30% 3 30% 1 10% 10 77% 3 23% קבוצה ג' 3 43% 3 43% 1 14% 7 100% קבוצה ד' 1 25% 3 75% 4 100% אני קורא/ת את מרבית הטוקבקים אני קורא/ת רק את הטוקבקים הבולטים אני קורא/ת טוקבקים בודדים באופן אקראי אני לא קורא/ת טוקבקים כלל מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה קבוצה א' 2 100% 2 100% קבוצה ב' 5 50% 2 20% 3 30% 10 77% 3 23% קבוצה ג' 2 33% 2 33% 2 33% 6 86% 1 14% קבוצה ד' 3 75% 1 25% 4 100% 8. האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב/ת לפרסם את שמך האמיתי? לחלוטין לא כן, הייתי שולח/ת פחות טוקבקים כן, הייתי מפסיק/ה לשלוח טוקבקים מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה קבוצה א' 2 100% 2 100% קבוצה ב' 6 60% 2 20% 2 20% 10 77% 3 23% קבוצה ג' 3 50% 1 17% 2 33% 6 86% 1 14% קבוצה ד' 3 75% 1 25% 4 100% 9. האם היית משנה את אופי ותדירות כתיבת הטוקבקים שלך אם היית מחויב/ת לפרסם שמך האמיתי גם אם הוא שמור במערכת? לחלוטין לא כן, הייתי שולח/ת פחות טוקבקים כן, הייתי מפסיק/ה לשלוח טוקבקים מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה 10. אנא רשום/רשמי מספר מילים המתארות את תרבות הטוקבקים או העולות כאסוציאציה לטוקבק: [שאלה פתוחה] מספר המשיבים שענו על השאלה מספר המשיבים שלא ענו על השאלה קבוצה א' % 1 50% קבוצה ב' % 8 62% קבוצה ג' % 2 29% קבוצה ד' % 2 50% עמוד 31 מתוך 32